מסלה נ' הוט מובייל בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מירי ברטהולץ מיום5/02/13.

2.במסגרת החלטה זו, אישרה כב' הרשמת פתיחת תיק איחוד למבקשת והכרזתה כחייב מוגבל באמצעים בתנאי שתפקיד סך של 5,000 ₪. עוד קבעה כב' הרשמת, כי התשלום החודשי שיושת על המבקשת יעמוד על סך של 200 ₪.

בקשת רשות הערעור מופנית כנגד שתי קביעות אלה.

3.על פי האמור בבקשה, נגד המבקשת מתנהלים 5 תיקי הוצאה לפועל בהיקף כולל של 35,000 ₪ (נכון ליום הגשת הבקשה).

4.המבקשת, ילידת 1978, גרושה ואם חד הורית לילד קטין בן 4 חודשים. גרה בבית הוריה. מסרה שיקים לבן זוגה לשעבר, שפיזר אותם. שהתה במקלט לנשים מוכות. עבדה בעבר והשתכרה כ-5,000 ש"ח לחודש אולם כיום אינה עובדת. אין לה הכנסות ואף לא רכוש. הוצאותיה החודשיות הינן: הוצאות התינוק (חיתולים, כלכלה וכד') – סך של 1,200 ₪; נסיעות – סך של 100 ₪; צו תשלומים – סך של 150 ₪; טלפון סלולרי – סך של 150 ₪; שירותי בריאות – סך של 50 ₪. ובסכ"ה – 1,650 ₪. על פי דף חשבון בנק שצורף, יתרת פר"י משוערכת למשיכה כ-16,000 ₪. בזכות- קצבת ילדים; בחובה- פרטנר- כ-200 ₪ לחודש, שירותי בריאות.

5.המבקשת ביקשה, כי יבוטל התשלום המקדמי וכי צו התשלומים יופחת. לטענתה, היא אישה מוכה לשעבר, המצויה בהליך שיקום ועושה ככל יכולתה על מנת לשוב במהרה למעגל העבודה ולהגדיל הכנסתה. היא מנהלת אורח חיים צנוע והוצאותיה החודשיות הינן מינימאליות. אין ברשותה כרטיס אשראי או פנקס שיקים, היא חסרת כל, ומתגוררת בבית הוריה, שהכנסתם נסמכת על קצבאות הביטוח הלאומי. משכך, ההחלטה שניתנה בלא התחשבות במצבה אינה סבירה.

דיון והכרעה

6.החלטתי לדון בבקשה כאילו נתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שנתנה.

7.חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967, נועד ליצור מנגנון לגביית חובות באופן יעיל ומהיר, תוך שהוא מספק הגנה לחייבים אשר מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם. יש לאזן בין שתי מטרות אלה, בהתאם לנסיבות (ע"א 2097/02 איטונג נ' חדיד (פורסם ביום 13.05.03)).

הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בצווי תשלומים אשר ניתנו על ידי רשם הוצאה לפועל, אלא במקרים נדירים וחריגים (רע"א 7195/09 ציון קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה (פורסם ביום 3.12.09)).

עם זאת, קיימים מקרים פרטניים של חייבים שמגישים בקשות, בהן נפרסת מסכת עובדות ונסיבות ספציפיות המחייבות לנהוג בהן ברגישות, שכן גם הדין וגם המחוקק בחרו לאפשר לחייבים חיים וקיום סבירים ואין לדרוש מהם יותר ממה שהם מסוגלים לשלם.

8.מצאתי, כי בנסיבות העניין, יש לקבל את הערעור חלקית.

יש להבדיל בין מקרה בו הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, ביקש צו תשלומים וקיבל צו התואם או קרוב בסכומו לבקשתו ואז לא עמד בו, ממקרה בו ברור שהחייב לא יכול לעמוד בצו התשלומים ולכן מבוקשת (וניתנת) ההכרזה, ולאחריה יש לצפות ולדרוש כניסה למסלול של תשלום קבוע ומאוזן (רע"צ(חי') 22774-07-10 אלירן לזרח נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ביום 29.07.10)).

9.עסקינן במבקשת המבקשת להסדיר את חובותיה ונראה כי בקשתה כנה. היא מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי, ומצבה הכלכלי קשה ביותר.

בהחלטתה, פירטה כב' הרשמת את כל העובדות ביחס למצבה האישי והכלכלי הקשה של המבקשת תוך שהיא מציינת, כי למבקשת "יתרת פר"י משוערכת למשיכה כ-16,000 ₪...החייבת לא הציגה דף ריכוז יתרות ולא ברור כיצד הגיעה לחסכון כה גדול בחשבון". כב' הרשמת קבעה, כי "נראה כי החייבת לא תוכל לפרוע חובותיה בתקופה הקבועה בסע' 69ג לחוק".

בפועל, משמעות ההחלטה להתנות פתיחת תיק האיחוד בתשלום ראשוני בסך 5,000 ₪ היא כי לא ניתנה למבקשת הזדמנות להיכנס למסלול של תשלום סדיר ועקבי בהתאם ליכולתה, ולמעשה, כמוה כדחיית הבקשה (בר"ע(חי') 1895/07 שושנה רואש נ' בנק הפועלים (פורסם ביום 25.10.07)).

10.בהתחשב באמור, אני מקבל את הערעור, באופן חלקי, ביחס לסכום ההפקדה הראשוני בלבד. סכום ההפקדה הראשוני יעמוד, לפיכך, על סך של 2,000 ₪.

המזכירות תדאג להעברת הסך הנ"ל, שכבר הופקד בקופת בית המשפט, בהתאם להחלטתי מיום 21.03.13, ובכפוף להעברה זו, יפתח תיק האיחוד.

על בסיס האמור לעיל, צו התשלומים יוותר בעינו, ויעמוד על סך של 200 ₪ לחודש, זאת עד למועד חקירת יכולת. צו התשלומים יתוקן, במידת הצורך, לאחר חקירה שתיערך למבקשת.